גבולות ההורים לילדים הם המגבלות והכללים שהורים מציבים לילדיהם על מנת לעזור להם לפתח תחושת עצמי בריאה והתנהגות חברתית הולמת. זה יכול לכלול קביעת כללים והשלכות לשבירת כללים אלה, כמו גם מתן מבנה ועקביות להתנהלות הביתית. באמצעות גבולות אלו ההורים מבססים ציפיות להתנהגות ילדיהם ועוזרים להם להבין את מקומם במשפחה ובחברה, ומעניקים תחושת ביטחון.
ליחסי הורה-ילד תפקיד מכריע בפיתוח הגבולות ההוריים. ההתנסויות המוקדמות של הילד עם הוריו מעצבות את תחושת העצמי הפנימי שלו ואת הבנת העולם הסובב אותו. במהלך שנות החיים הראשונות, הילד תלוי בהוריו לתמיכה רגשית ופיזית. כשהילד גדל ומתפתח, הוא מתחיל לתבוע את עצמאותו ולחקור את העולם סביבו. בשלב זה, תפקידם של ההורים הינו להציב גבולות ולתת הדרכה שיסייעו לילד לנווט בשלב חדש זה של התפתחות. באמצעות קביעת גבולות, ההורים מספקים מבנה והכוונה לילד, ומסייעים לו להבין מהי התנהגות מקובלת ומהי התנהגות לא מקובלת. גבולות אלו גם עוזרים לילד להרגיש בטוח, שכן הוא יודע למה לצפות מהוריו ומה מצופה ממנו.
אחד הקשיים האפשריים בהצבת גבולות ושמירה עליהם הוא שכל ילד הוא שונה ויכול להיות לו צרכים ואתגרים ייחודיים. זה יכול להקשות על ההורים למצוא את האיזון הנכון בין קפדנות רבה מדי לבין שחרור הפיקוח. בנוסף, הורים עשויים להיאבק בהצבת ואכיפת גבולות באופן עקבי, מה שעלול להוביל לבלבול וטינה מצד הילד. מעבר לכך, להורים עשויים להיות קשיים משלהם וקונפליקטים לא מודעים שיכולים להפריע ליכולתם להציב גבולות מתאימים. לדוגמה, הורה שנאבק בהתרסה ובאי ציות בילדותו עשוי להתקשות להציב גבולות איתנים לילד שלו. בשל כך, חשוב שההורה ינסה לפתח עמדה נפשית אשר מתבוננת בפעולות ובדרכי החשיבה שלו על מנת להבין כיצד הוא יכול לעזור לעצמו-לעזור לילדו.
